זכאות חברה בפירוק לעמלה בגין עסקה שבוצעה ע"י חברה אנגלית אתה חתמה על הסכם הפצה

(כנגד הנתבעת 1 בלבד)

רקע עובדתי

התובעת הינה חברה בפירוק, אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה זו עסקה בייבוא, שיווק והפצה של מכונות, דוודים, מבערים וציוד למכבסות ומאפיות. עיסוקה של התובעת כלל גם בין היתר מתן שרות למוצרים השונים, אשר שווקו והותקנו על ידה אצל לקוחותיה.

הנתבעת 1 (להלן : "הנתבעת") הינה חברה הרשומה באנגליה ועיסוקה במכירה ושיווק של ציוד ודוודים למכבסות ומאפיות.

הנתבעת 2 הינה חברה ישראלית, אשר הוקמה על ידי הנתבעים 3-5 ועיסוקה מקביל לעיסוקיה של התובעת.

הנתבעים 3-5 היו עובדיה של התובעת ועבודתם בה הופסקה ביום 31 דצמבר 1999, עקב פיטוריהם.

ביום 2 יוני 1988, התקשרו התובעת והנתבעת בהסכם, לפיו מונתה התובעת לסוכנת ומפיצה בלעדית של מוצרי הנתבעת בישראל (סעיף 1 להסכם - נספח א' לכתב התביעה). ממועד חתימת ההסכם ועד סוף שנת 1997 או תחילת שנת 1998, פעלו התובעת והנתבעת על פי ההסכם, כאשר התובעת זכאית הייתה לעמלות שונות בגין מכירת והתקנת מוצרי הנתבעת ללקוחותיה.

טענות התובעת

התובעת טוענת כי ביום 2 דצמבר 1997, הוזמן על ידה ציוד מהנתבעת לשם מכירתו והתקנתו במאפיית ברמן בירושלים (נספח H לתצהירו של עד הנתבעת). לטענתה, ביום 12 ינואר 1998, אישרה הנתבעת את ההזמנה (נספח ב' לכתה התביעה).

דא עקא, לטענת התובעת, לאחר אישור ההזמנה עבור מאפיית ברמן, נודע לה כי הנתבעים 3-5 או מי מהם נסעו לאירופה וניהלו עם הנתבעת משא ומתן להעברת זכויות הסוכנות והשיווק של מוצרי הנתבעת לנתבעת 2, שהוקמה כאמור על ידי הנתבעים 3-5. לגרסתה, בעקבות הביקור, מינתה הנתבעת את הנתבעת 2 כנציגתה בישראל, תוך הפרת ההסכם עם התובעת ומבלי להודיע לה דבר על כך.

זאת ועוד. התובעת גילתה לתדהמתה כי הנתבעת פנתה מאחורי גבה, ישירות למאפיית ברמן וביקשה לבצע את העסקה ישירות מולה, שלא באמצעות התובעת - הסוכנת בישראל.

תביעתה של התובעת מתמצה בשניים אלו:

א.      סך של 10,000 לירות סטרלינג בגין הרווח הצפוי מהעסקה עם מאפיית ברמן.

ב.      סך של 25,000 לירות סטרלינג בגין ביטול זכות הסוכנות הבלעדית של התובעת.

טענות הנתבעת

הנתבעת מאשרת כי נכרת הסכם לשיווק והפצה של מוצריה עם התובעת, אלא שלטענתה ניתנה לה האופציה לבטל את ההסכם בהתרחשותם של אירועים מסוימים וביניהם היקלעותה של התובעת לבעיות כלכליות, כפי שבפועל קרה.

לטענת הנתבעת, בעיותיה הכלכליות של התובעת הינן בעלות השלכות קריטיות לפעילותן המשותפת בשני תחומים עיקריים:

 ראשית, כתנאי לביצוע ההזמנה עבור מאפיית ברמן, דרשה הנתבעת מהתובעת מכתב אשראי דוקומנטארי בלתי הדיר, אשר לאור מצוקתה הכלכלית של הנתבעת, אין ספק כי היא לא יכולה הייתה לעמוד בתנאי זה.

שנית, התובעת אמורה הייתה להתקין את המבערים במאפיית ברמן ולהסב אותם מפעילות של מזוט לפעילות של גז מזוט בתקופת חג הפסח, בה המאפייה אינה פעילה. אולם במועד ביצוע ההזמנה, התובעת חדלה מכל פעילות עסקית ואף פיטרה את עובדיה, לאחר שמשכורתם לא שולמה, ואין ספק כי לא היה ביכולתה לבצע פעולות אלו, שהינן חלק בלתי נפרד מהעסקה.

הנתבעת טוענת כי התובעת היא זו שהפרה את ההסכם, בכך שלמרות שעל פי תנאי ההסכם היה על התובעת להימנע מלספק ללקוחותיה מבערים של חברות אחרות המתחרות במוצריה של הנתבעת, התובעת עבדה במקביל גם עם חברות אחרות מתחום עיסוקה ומוצריה של הנתבעת.

עוד טוענת הנתבעת כי הפנייה למאפיית ברמן נועדה על מנת לצמצם את נזקיה, שכן המוצרים שהוזמנו לשם התקנה במאפיית ברמן הינם מוצרים שהותאמו באופן אישי לצרכיה של מאפיית ברמן ולא ניתן לעשות בהם כל שימוש זולת במאפיית ברמן.

התביעה כנגד נתבעים 2-5

נתבעים 2-5 הגישו כתב הגנה ואף תצהיר עדות ראשית מטעמם.